רש"י על זכריה ט׳:ט״ו

15 וְאָכְלוּ. שְׁלַל אוֹיְבֵיהֶם:

16 וְכָבְשׁוּ. תַּחְתֶּיהָ אַבְנֵי קֶלַע, הֵם הַיְּוָנִים שֶׁהֵם מְלֻמְּדֵי קֶשֶׁת וְלִקְלֹעַ בָּאֶבֶן:

17 וְהָמוּ כְּמוֹ יָיִן. הֲמִיּוֹן בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹמִים שְׁתוּיֵי יָיִן:

18 וּמָלְאוּ. נַפְשׁוֹתָם כָּל טוֹב:

19 כַּמִּזְרָק. שֶׁמָּלֵא דָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ:

20 כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ. שֶׁמְּנַסְּכִין שָׁם יַיִן וְהַיַּיִן צָף עָלָיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה סוכה מט: לְשׁוֹן שְׂבִיעָה לְשׁוֹן שִׁכְרוּת: